בביקורי הראשון בבית, במושב בית הילל שבצפון, נחשפתי לעולם ומלואו. כבר בדריסת הרגל הראשונה פגשתי בבית בעל אופי מיוחד שמפיץ ניחוח מרתק של מסעות.
דיירי הבית אהבו לאסוף פריטים מביקוריהם בכול מיני מקומות בעולם. רדיו ישן, טלפון ציבורי מעץ עתיק, מכונת הקלדה ישנה, ואוסף יפיפה של קופסאות עוגיות חמאה. כבר בפגישתנו הראשונה בעלת הבית ידעה לפרט לפרטי פרטים את הצרכים שלה, ויחד הצלחנו למצוא פתרונות יצירתיים שנותנים מענה פונקציונאלי לאכסון ולארגון החלל, ובנוסף נתנו מקום של כבוד לתצוגה של כל פרטי האספנות.
דלת הכניסה הכפולה הוצרה לדלת בודדת רחבה מעץ אלון צרפתי, עם חלון אור מזכוכית סבתא. במקום שנותר בכניסה לבית תוכנן ארון תריס מאוורר עם מגירות נשלפות כמו של מטבח. ארון התריס משמש לאפסון הנעליים כך שלא יערמו בכניסה לבית, ובכול זאת יהיו נגישים בכניסה וביציאה מן הבית. הארון נצבע בצבע תכלת עז ונותן קריצת צבע הומוריסטית לחלל המבואה. בכל הבית הותקן פרקט אלון פראי שחיזק את המראה הכפרי.
