הסיפור של הבית

מרבית לקוחותיי אוהבים את הבתים שלהם בסגנון כפרי, פרובנסי חמים- זו כנראה התפישה המקובלת לבית במיוחד אם הוא נבנה בצפון. שמחתי מאוד על הבקשה של הלקוחות (שאני עושה להם עוול כשאני קוראת להם לקוחות הם הרבה מעבר) מהוד השרון בעלי דירת פנטהאוז יפיפה במגדל עגול שצופה לאופק וביום בהיר רואה אפילו את הים. הם רצו תכנון נקי מינימליסטי ומודרני מאוד, וכן עדיין שיישמר את ההרגשה של חום מזמין ונעים – שלא יבטל את תחושת הביתיות. 

האתגר היה להתגבר על מגבלות הצורה העגולה החל מבחירות של זוויות נכונות של אי המטבח או של שולחן האוכל, כיוון הנחת הפרקט ועד לנגרות הגלעין שמהווה את לב הבית. כבר מהכניסה לבית מרגישים וחווים את המעגליות. בניגוד לבתים רגילים לא כל הבית נחשף בבת אחת, אלא טפח אחר טפח מעלה אחר מעלה ובכל פעם נגלה עוד חלל. השאלה של מה אני רואה מהמבט הראשון כל כך מהותית כאן. מה רואים ממש עם הכניסה לבית עם הכניסה של הצעד הראשון. איך המראה הראשון הוא רמיזה לבאות. רהיט הליבה דמוי הבטון מתחיל עם הכניסה לבית ומשתנה יחד עם ההליכה סביבו. 

כניסה – פינת אוכל – חלל קושר מרכזי- מטבח – סלון – מרפסת חוץ. מכל נקודה הוא נראה אחרת. הוא משדר שקט ואלגנטיות. והוא לא סתם חיפוי קיר הוא בעצם קופסת אפסון ע נ ק י ת!!! כשוויתרנו על המטבח הקודם לטובת המטבח העכשווי אמרה לי בעלת הבית – אני מקווה שיהיה לי מספיק מקומות אפסון. מתוך תפיסה והבנה שלי כאדריכלית כי יופי מגיע מיד אחרי שהפרקטיות מסיימת לנצח. ואשרי המקום בו השניים משתלבים. המטבח השחור והנקי יוצר שקט עיצובי אלמנט מאוד דומיננטי בחלל שעדיין שומר על איפוק ושקט. ידיות סמויות, שיש שחור מגוייד. רגל ברזל והמון המון אפסון. האי עטוף במשטח נירוסטה משתלב עם המכשירים 

הכסופים ויוצר הבדלה משולחן האוכל בהמשך השיש. מעל האי יש תאורה מינימליסטית א- סימטרית שנותנת נק' צבע למטבח ובהמשך השיש מעל שולחן האוכל יש את המנורות האהובות עלי מכל – "הגלמים שלי" ככה קראתי להם. נראים כמו גלמים של יצור ענקי , משתלשלים מהתקרה ומאיימם לבקוע. הסלון נעים בגוונים בהירים שמרככים ומאזנים את המטבח הכהה, כורסאות מוזהבות ומנורת זהב יוצרים את הגלאם המושלם. וילונות רכים ובהירים מרככים לי את המעטפת ויוצרים גימור מושלם לדירה. הכל מקושר בפרקט עץ אלון יפיפה שמחמם את כל האווירה. בעלי הבית היקרים שלי – תודה על הבחירה והאמון מההתחלה ולאורך כל הדרך. זה הרגיש שלם מן הרגע הראשון.

קרדיטים: