הבית הטוסקני בקיבוץ שדה נחמיה \ מגזין PNIM

נורית היא במקור מקיבוץ מגן שבדרום, ובן זוגה-סימונה הוא במקור ממילנו. הם החליטו על מעבר מגורים מהדרום לצפון, ולאחר שנים של מגורים בבתים שכורים, בנו לאחרונה את ביתם, והביאו לידי שימוש את כל אותם פריטים אהובים שאספו במהלך השנים. נורית: גרנו שנים במושב בית הלל שבצפון, בבתים שכורים שהתאמנו את עצמנו אליהם. בכל אותו זמן חלמנו על בית משלנו. כשהגיעה ההזדמנות לרכוש שטח פרטי בקיבוץ שדה נחמיה הסמוך, אימצנו אותה בזרועות פתוחות. אנחנו מורגלים לחיי הקיבוץ, אני נולדתי וגדלתי בקיבוץ, כך שהאווירה הקיבוצית היא חלק טבעי מחיי, וסימונה התאהב באורח החיים הקיבוצי כאשר הגיע ממילנו לקיבוץ כמתנדב. כך בעצם הכרנו. ידעתי שגם את שלושת בנותי ארצה לגדל באווירה הפתוחה הזו, במקום שלא צריך לבנות בו גדרות וחומות. תחום העיצוב הוא בדמנו למרות שבמקצועות הפרטיים שלנו אין לנו נגיעה לתחום הזה. אצל סימונה הוא טבוע בקוד הגנטי שלו, בגלל מוצאו המחייב ממילנו, ואני במרוצת השנים גיבשתי לעצמי טעם אקלקטי. על שמרית משען אברמוביץ – האדריכלית שלנו, שמענו לראשונה מחברה משותפת שהמליצה. בתהליך הבחירה שלנו נפגשנו עם כמה אדריכלים, אבל עם שמרית הרגשנו שהיא באמת מבינה את הרעיונות והכיוון שלנו. שמרית שלחה לנו תמונות והפנתה אותנו לאדריכלים מפורסמים שמתכננים בסגנון שחיפשנו. זה פתח לנו את כיוון המחשבה וחיזק אצלנו את הבטחון בה כאדריכלית. הכניסה הראשית אל הבית היא ממרכז הבית והיא מחלקת בצורה מאוד הגיונית את החלק הציבורי של הבית בקדמתו ואת החלק הפרטי בצידו האחורי. דלת הכניסה נקנתה מאספן עתיקות שייבא אותה מסוריה. אנחנו צבענו וחידשנו אותה והתאמנו את מידות הפתח בבניה לדלת. בכניסה לבית נמצאת פינת האוכל (שנקנתה ברפאל גלריה לריהוט), וממנה יציאה אל הגינה בדלתות ויטרינה בפרופיל בלגי ברזל שנצבעו בכחול עז שסימונה קורא לו שמח. הסלון והמטבח נמצאים בחלל אחד משותף ששלוש דלתות ויטרינה בעלי קשת מחודדת מאפשרות יציאה וכניסה אל המרפסת הראשית של הבית שמשקיפה אל החרמון. >> לכתבה המלאה